אמנות הסרט הקצר

עקרונות תסריטאיים לסרט הקצר / מודלים בולטים לסרטים קצרים​

הסרט הקצר הוא מדיום אמנותי בפני עצמו. אמנם הדעה הרווחת לגביו היא שמדובר באיזשהי 'תחנה בדרך' לקראת יצירה של סרט באורך מלא, אבל למעשה מדובר במדיום עם חוקים משלו, והוא מאפשר דברים רבים שלא ניתן לעשות בסרטים ארוכים וגם להפך, אפשרויות רבות שמאפשר לנו הסרט הארוך קשות הרבה יותר לביצוע בסרטים קצרים. לכן, כשניגשים ליצירה של סרט קצר, כדאי להבין לעומק את המדיום. אספר מעט על עצמי ועל האופן שבו אני עובד ותופס סרטים קצרים כהקדמה להעמקה בתוך הנושא.

מעבר לסרטים קצרים שיצרתי במהלך הלימודים, דווקא סרט הגמר שלי 'גרינלנד' היה סרט שתהליך היצירה שלו היה מיוחד עבורי ופתח לי עולמות חדשים. בהתחלה, תכננתי לעשות סרט קלאסי, יקר יחסית, שגם היה סרט התבגרות של בן אל מול הוריו. כשיום אחד ראיתי איזה קטע שצילמתי ובו אבא שלי אוכל מרק במטבח, נפל לי איזה אסימון. המפגש הבלתי אמצעי אל מול האמת שחיפשתי היה חזק מאוד עבורי, ובעקבות זה יצאתי לעשות תחקיר עם הוריי כדי לבדוק האם הרעיון שהיה לי, לעשות סרט בהשתתפותם, הוא בכלל אפשרי. בסופו של דבר,את הסרט צילמנו בבית הורי, המקום בו גדלתי, והם גם שיחקו בו. זה היה סרט שעושה שימוש במה שיש מסביב, בקולנוע דל אמצעים, כאשר האלמנטים הקיימים משתלבים בנראטיב תוך כדי שאני מתערב ועושה מעט מניפולציות. יצאתי מהלימודים עם תחושה של עצמאות כי הבנתי שאני יכול לעשות סרט קצר במעט מאוד כסף. 'גרינלנד' קיבל הכרה בסאנדנס ובעוד פסטיבלים, והבנתי שאני לא חייב לרוץ על הפקות גדולות כדי לעסוק בעיקר ובמהות. זה היה הבסיס ליצירה של הסרט הארוך שלי 'אפריקה'.

אחרי הלימודים יצרתי סרט קצר בשם 'טסט', שכשמו כן הוא, ניסוי קולנועי. הסרט עסק בחבורה של סטודנטים לקולנוע שמוצאים ציוד להפקה. הסרט נוצר תוך כדי אימפרוביזציה עם השחקנים, והרעיון היה לייצר סצנה דרמטית בתוך הבלאגן של הוצאת ציוד, ולהראות באמצעותה את התמה של העדינות של היצירה הקולנועית אל מול האגרסיביות של ציוד הקולנוע והברזלים. לאחר מכן עשיתי את 'שן כריש', שם ניסיתי לחזור ליסודות וללכת עם הדרמה בצורה הכי צמודה שיש. לקחתי נושא טעון ועבדתי עם כלים דרמטיים הרבה יותר בסיסיים אבל להפתעתי הוא הצליח פחות משחשבתי. האורך שלו, חצי שעה, כנראה פגע בו.

לסרט הבא שעשיתי קראו 'גבריאל', והוא התחיל מפסטיבל בספרד בו פגשתי מפיקה שראתה את סרט הגמר שלי. היא גייסה תקציב מצרפת, שם גם צילמנו את הסרט, והסרט הוקרן בסופו של דבר בפסטיבל קאן. 'גבריאל' שונה מאוד במהות שלו  מ'שן כריש'. הוא יותר אנכי ומתמקד בחוויה. ארחיב על זה בהמשך. 

סרטים קצרים כאמצעי מבע אמנותי ייחודי

במה שונה סרט קצר מסרט ארוך? אני אוהב לתת דוגמה מעולם הארכיטקטורה. על מנת לבנות בניין גדול צריך לייצר יסודות עמוקים, לייצר תכנית עבודה מאוד מפורטת וארוכת טווח. לעומות זאת, על מנת לבנות בית קטן אפשר לעשות יסודות קצת פחות עמוקים, כל שכן בבניה של אוהל- רק צריך לתקוע יתד באדמה. במבנים תסריטאיים, הגישה דומה. ככל שאורכו של הסרט ארוך יותר, היסודות שצריך להקים צריכים להיות עמוקים יותר והתכנית ארוכת טווח יותר.

אם אתם עושים סרט קצר אתם לא צריכים מבנה תסריט איתן וקלאסי. סרט קצר לא צריך בהכרח את כל המבנה המקובל של תסריט, כלומר כל מה שקשור לשלושת המערכות, האירוע המחולל ונקודות המפנה. סרט קצר יכול גם להיות רגע, דימוי, ספקטקל, שיר קולנועי של כמה דקות. אתם יכולים לאתגר את הצופים לעשר דקות והם יהיו איתכם. בכמה דקות אתם יכולים להשאיר אימפקט חזק על הצופה. בסרט באורך מלא לעומת זאת, יהיה לכם קשה להחזיק את הצופים בלי מבנה. מאז ימי אריסטו, אחד העקרונות של תסריט הוא שתסריט צריך להפעיל כמה מניפולציות שיחזיקו את הצופים ויעבירו אותם תהליכים של הזדהות וציפיה שיאפשרו להם לצלוח דרך ארוכה. בסדרות, המבנה אפילו עוד יותר חשוב וצריך תכנית עבודה מאוד מסודרת ברמה התסריטאית.

כשאנחנו מדברים על קולנוע קצר יש לנו הזדמנות לעשות דברים אחרת. יש לנו פה מרחב יצירתי וחופש מאוד גדול. העולמות של קולנוע ניסיוני, וידאו ארט ושירה חיים בצורה הרבה יותר נוחה בפורמט הזה. יחד עם זאת, בעיה שאני נתקל בה הרבה פעמים, זו העובדה שכולם רגילים לראות בעיקר סדרות וסרטים באורך מלא, אבל לא רואים הרבה סרטים קצרים ולכן גם לא מבינים את הפורמט הזה. הרבה ניגשים לכתיבה של תסריט באורך של עשר דקות ומנסים בעצם לדחוף לתוכו סרט באורך מלא על כל מאפייניו. התוצאה היא סרט מאוד מסומן ולא מעמיק, והצופים יוצאים בתחושה של 'תפסת מרובה לא תפסת'. כשאתם ניגשים לעשות סרט קצר, חשוב שתבינו את העקרונות התסריטאיים הקשורים בו.

בהיבט הפרקטי, בניגוד לשאר הפורמטים שבהם אנחנו צריכים תקציבים מאוד גבוהים והכנה מאוד ארוכה, סרטים קצרים אנחנו יכולים ליצור בכמה אלפי שקלים שחסכנו. זה מייצר חופש וחדוות יצירה. תאמצו את הפורמט הזה כי הוא יאפשר לכם לחקור את הכתיבה והבימוי.

עקרונות לתסריט הקצר

כל הדברים שאכתוב כאן הם לא חוקים. אני מדבר פה על עקרונות של קולנוע קצר, איתם תוכלו לשחק ולחקור את הפורמט באמצעותם. תחשבו על הדברים ותבינו אם זה נכון לכם או לא.

אקספוזיציה- בסרט ארוך אפשר להביא עשר דקות על העולם, על הדמות, לייצר אווירה ורק אז לגשת לסיפור עצמו. בסרט קצר לעומת זאת, יש רק עשר דקות ולכן אם נעשה אקספוזיציה הסרט כבר ייגמר. בגדול בקולנוע קצר הדבר שהייתי ממליץ עליו זה או לעשות אקספוזיציה של דקה, או להתעלם ממנה ולהיכנס ישר לסיטואציה ולהסביר את מה שחשוב על הרקע של הדמויות בתוך הסיטואציה של הסרט.

מבנה דרמטי - המבנה של שלושת המערכות בדרך כלל פחות מתאים לסרט הקצר. להעביר דמות תהליך של סרט ארוך אבל בסרט קצר מייצר סרט חלש כיוון שאין זמן לדמות לעבור את התהליך המתבקש. בדרך כלל בסרטים קצרים מומלץ לקחת סיטואציית בסיס שמכילה בתוכה לב וסיפור ולבנות את הסרט סביבה. מתוך מאות סרטים קצרים שראיתי, האפקטיביים ביותר היו סרטי הסיטואציה, כיוון שהם מאוד מצומצמים במרחב ובזמן ומתרחשים בדרך כלל בזמן אמת. יש כוח להצטברות של מרחב וזמן. כשמצליחים להעביר סיטואציה אחת מרכזית בצורה חזקה ומדוייקת, כשמצליחים להעביר רגש מסוים ומדויק בין אנשים, מקבלים קפסולה אחת מרוכזת וטובה. אני בכוונה מדבר על 10 דקות כי זה בעיני הרפרנס. יש גם סרטים יותר ארוכים, אבל ברמה הפרקטית האורך המתאים לסרט קצר זה בין 10 ל-15 דקות מכיוון שהרבה פסטיבלים לא מקבלים סרטים ארוכים יותר והרבה קרנות לא תומכות בסרטים ארוכים יותר. 

​

אירוע מחולל- כשאני מדבר על אירוע מחולל אני מדבר על אירוע שמייצר חוסר איזון ברמת החיים של הגיבור ומייצר רצון. אדם עשיר שנשדד, למשל, נוצר אצלו חוסר בכסף וכתוצאה מזה רצון להשיג את הכסף בחזרה. אדם שהיה בזוגיות אבל היא נגמרה, נוצר אצלו חוסר בזוגיות ולפיכך רצון להשיג זוגיות מחדש. יש הרבה סוגים של חוסרים- בטחון, הערכה, ובעצם כל מה שהוא אלמנט מהותי בחיים. כשיש חוסר בחיים, נוצר רצון להחזיר את המציאות למצב מאוזן. כשאנחנו מדברים על אירוע מחולל מהסוג הזה יש כמה אפשרויות-

א: אירוע מחולל במפגש אחד - אירוע מחולל יחיד שמייצר שינוי וחוסר בחייו של הגיבור. למשל, אדם שיוצא לרחוב ועובר תאונת דרכים. בסרט קצר עם אירוע מחולל של מפגש אחד אנחנו נראה את האירוע בזמן אמת. זה בעצם אירוע שקורה בזמן הסרט ומוציא את הדמות למסע.

ב: אירוע מחולל בשני מפגשים - יש אירוע אחד שהוא האירוע הגדול, והוא מתרחש לפני הסרט. זו יכולה להיות תאונת דרכים אבל גם קשר ארוך שנים ובעייתי או יחסים עם הורים. המפגש השני יהיה איזשהו אירוע קטן, אפילו מילה או איזשהו מפגש, שמהדהד את האירוע הראשון. בסרט קצר שפועל עם הטכניקה הזאת, נראה רק את האירוע השני מכיוון שהוא יהדהד לנו כבר את כל הרקע של הגיבור וייצר עבורנו דמות עמוקה ומורכבת במעט זמן. הכוונה היא כמובן לא לעבוד עם פלאשבקים, אלא על העברת המידע מתוך הסיטואציה. על מנת להדגים נצפה בסרט הקצר 'איך לשחות' של נועה גוסקוב. נסו לחשוב במהלך הצפייה איך מתבטא האירוע המחולל בהתאם למה שנכתב עד כה.  

לצפייה בסרט כאן:      

​

לכיתות אמן על קולנוע קצר ושיעורים נוספים בתסריט מיוצרות ויוצרים מובילים: