​

פסטיבלים לקולנוע - בשביל מה זה טוב? / איך אפשר לזהות פסטיבל קולנוע משמעותי - המדריך המלא.

​

​

 

נטוורקינג חוצה יבשות, קהילתיות ליוצרים ו"תו תקן" לסרטים, "תו איכות", נטוורקינג חוצה יבשות, כיתות אומן מעוררות השראה, הצטרפות לקהילת יוצרים, שיתופי פעלה אמנותיים לא שגרתיים, סרטיםיוצאי דופן ובגדול - מסיבת קולנוע אחת גדולה. אלה הסיבות העיקריות שהופכות את פסטיבלי הקולנוע למה שהם:

 

1. השתתפות בפסטיבל (תלוי איזה כמובן) הוא סוג של "תו תקן" לסרט

 

בתנאי המציאות הנוכחיים של ריבוי יוצרים, יצירה שמבקשת לקבל הכרה נדרשת להתבלט. יתרון משמעותי בהשתתפות בפסטיבלי הקולנוע למיניהם טמון בכך שעצם הקבלה לפסטיבל - מזכה את הסרט במעין חותמת איכות.

למעשה, אם קורות החיים משמשים להצגת הרזומה הקולנועי של היוצר, הרי שגם הסרט מתאפיין ברזומה משל עצמו. ואכן, חברות הפצה או מכירות, וכן קרנות קולנוע וגופי שידור, עשויים להתעניין לא רק בקורות חייו של היוצר, אלא גם ב"קורות החיים של הסרט" – משמע לבחון האם ולאילו פסטיבלים הוא התקבל, על ידי מי הוא נבחר, בפני איזה קהל הוא הוצג וכן הלאה.

כמובן שישנם הבדלים מהותיים בין הפסטיבלים השונים, וחשיבתו של פסטיבל קאן אינה כשל פסטיבל מילווקי האזורי, אולם עצם השתתפות הסרט בפסטיבל כזה או אחר מעידה כי עבר סנן מסוים.

בנוסף, במסלולים מסויימים בקרנות הקולנוע – העובדה שסרט/ים של היוצר הקרינו במסגרת פסטיבלית רשמית, הינה לעיתים רף כניסה כדי להיות רשאי להגיש למסלול מסויים. כמו כן, בחלק מחממות הקולנוע לפיתוח פיצ'ר – יבקשו לבחון האם סרטי היוצר הציגו במסגרות פסטיבליות משמעותיות. בדרך כלל, היוצרים שזוכים להתקבל למסלולים האמורים, הם אכן אלה שהשתתפו בפסטיבל קולנוע משמעותי, או בכמות גדולה של פסטיבלים.

 

 

2. נטוורקינג חוצה יבשות לאנשי קולנוע

 

נכון, לא כולם אוהבים את המילה הזו – "נטוורקינג", אולם הלכה למעשה, מעבר להילה היצירתית שאופפת את פסטיבלי הקולנוע השונים, אלה מהווים נקודת כינוס מקצועית משמעותית. לפסטיבלי הקולנוע מגיעים יוצרי קולנוע (במאים, תסריטאים, מפיקים), הגופים המממנים (כלומר אנשי קרנות הקולנוע, גופי השידור ומשקיעים פרטיים), קניינים וגופי המכירות והפצה (שכן לכל פסטיבל גם היבט מסחרי) עיתונאים ואנשי תקשורת (שמגיעים למטרות עדכון או סיקור) ועוד. כלומר, הפסטיבל מהווה מוקד עליה לרגל עבור אנשי תעשייה רבים מהתחום. המשמעות היא שהשתתפות בפסטיבל לקולנוע מהווה הזדמנות להרחיב את המעגל המקצועי, ואת החיבורים עם גורמים בינלאומיים שלכולים לקדם את היצירה שלנו, ובדגש כל כל מה שקשור בקו-פרודוקציות (שיתופי פעולה בינלאומיים בפרויקטים קולנועיים שדורשים תקציבים גבוהים).

 

 

 

3. שיתופי פעולה לא שגרתיים

 

יתרון משמעותי נוסף, הוא שמעצם המפגש עם קולגות ויוצרים ממדינות שונות – נרקמים חיבורים ייחודיים ונוצרות הזדמנויות שלא בטוח שהיו מתאפשרות אחרת. אני יכול לשתף מניסיוני על שיתוף פעולה מעניין שכזה: בשנת 2015 השתתפתי בפסטיבל סאן סבסטיאן בספרד. אחת מאורחי הפסטיבל הייתה מפיקה צרפתייה שצפתה בסרט הקצר שיצרתי, מצאה שהיא מתחברת אליו ופנתה אליי – מה שהוליד חיבור מקצועי בינינו, כשהחלטנו עקרונית שנרצה לעבוד יחדיו.

בפסטיבל האמור הסרט שלי אף זכה במענק מסוים, מה שסייע בגיבוש שלב ראשון בתהליך ההפקה של פרויקט אחר, ובהמשך יצאנו עם אותה מפיקה מצרפת לתהליך של כתיבה משותפת. התוצאה היא, שבחלוף מספר שנים יצרנו את 'גבריאל' סרט קצר שביימתי - סרט שצולם בצרפת, ואף זכה להתמודד בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן מספר שנים מאוחר יותר. כלומר, הסרט הזה, וכמובן כל החוויה וההתפתחות המקצועית הזו עבורי, התאפשרו אך ורק בזכות ההשתתפות בפסטיבל ההוא בספרד- התחברתי ליוצרים ממדינה אחרת, וקידמנו שיתוף פעולה מתוך חזון אמנותי משותף – וזה דבר שככל הנראה, לא יכול היה לקרות במסגרת אחרת.

 

4. קהל צופים של חובבי קולנוע מגוונים

 

אחד היתרונות המובנים והחשובים ביותר בהשתתפות בפסטיבלי קולנוע, הוא שהסרטים מוקרנים בפני קהל ייעודי שצמא ליצירות קולנועיות. הפסטיבל הוא ה-מקום לסרטי איכות שמתקשים לעיתים להגיע לקהל רחב, למשל סרטי "ארט האוס" או סרטים קצרים. את הפסטיבל פוקדים בדרך כלל שוחרי קולנוע, כלומר מעבר לאנשי התעשייה - חובבי קולנוע רבים מגיעים במיוחד כדי לצרוך קולנוע ואומנות, כך שעבור סרטים שאינם מסחריים – פסטיבל קולנוע הוא בפירוש במה נהדרת.

אגב, ביחס לסרטים קצרים, ונטולי אופק מסחרי, הנקודה הזו משמעותית אף יותר. זאת משום שבניגוד לסרטים ארוכים, שלהם -לפחות תיאורטית- פוטנציאל להגיע לבתי הקולנוע, חייהם של הסרטים הקצרים מתמצים לרוב בעולם הפסטיבלים (ולאחר מכן ברשת), כך שעל מנת להקרין מול קהל "אמיתי" בקולנוע – אנו זקוקים לפסטיבלים השונים. ראוי לציין, שזה גם תענוג לצפות בכל כך הרבה סרטים ייחודיים, ואישית - חלק מהסרטים היפים ביותר בהם נתקלתי היו כאלה שהוקרנו בפסטיבלים בנקודות שונות ברחבי הגלובוס.

 

5. סדנאות וכיתות אמן

 

קשה לתאר באילו סדנאות וכיתות אומן בלתי נשכחות, שתרמו רבות להתפתחותי המקצועית ובכלל, יצא לי לקחת חלק במסגרת פסטיבלים שונים. מכיתות אמן של עבאס קיארוסטמי, דרך ליאו קארקס, קרלוס רייגאדאס, קת'רין ברייה ועד לאחים דארדן (ועוד רבים טובים וטובות אחרים).

מלבד כיתות אמן נפלאות, פסטיבלים רבים מקיימים תחרויות ופיצ'ינג, אשר כוללים פרסים ומענקים כספיים לסרטים הזוכים. אגב, לא הייתי מציע להסתמך על כספי המענקים הללו – שכן על פי רוב לא מדובר בתקציבי ענק, אלא בדרך כלל בסכומי פיתוח שנעים בין 5,000-7,000 יורו (בחלקם יותר, אבל כאמור – זהו הטווח הממוצע).

 

לגבי Screening fee - כלומר התשלום שמוענק ליוצרים עבור הקרנת הסרטים בפסטיבל – כאשר מדובר בסרטים באורך מלא, נהוג לשלם בממוצע כ-500 דולר להקרנה. לגבי סרטים קצרים, פחות מקובל לקבל דמי הקרנה, אבל במידה ומציעים, הסכומים נמוכים יותר, ועומדים על 100-200 דולר להקרנה.

 

6. הצטרפות לקהילת יוצרים

 

לפסטיבלים מסוימים, ובמיוחד לגדולים שבהם דוגמת פסטיבל סאנדנס (בו השתתפתי לפני כעשור), יש -מה שנקרא- ALUMNI, כלומר מסגרת קהילתית תומכת. הרעיון הוא לאפשר טיפוח של משתתפי הפסטיבל השונים, שיכול לבוא לידי ביטוי על ידי תוכניות תעשייה שונות, קשר עם אנשי הפסטיבל לזיהוי וקידות הזדמנויות מקצועיות ואמנותיות ועוד. זהו למעשה סוג של נטוורק סביב הקהילה המקצועית של הפסטיבל.

 

 

7. מסיבת קולנוע אחת גדולה

 

לאחר כל היתרונות שכבר ציינו בניסיון לענות על השאלה מהם יתרונם הגדול של הפסטיבלים, למעשה – ולפני הכל, זו פשוט מסיבת קולנוע אחת גדולה. רק בפסטיבל קולנוע נער בן 18 מיפן וסבא בן 80 מתוניס, יגלו שאפילו שהם מגיעים מתרבויות רחוקות ושונות מאוד - יש להם שפה משותפת... בכל זאת, ציניות בצד: שפת הקולנוע מחברת בין אנשים, ולחוות זאת זו באמת חוויה מיוחדת, מאחדת ומחממת לב, שקשה למצוא כדוגמתה. שלא לדבר על התענוג של לטוס ולטייל ברחבי העולם, וללמוד אותו ואת המרחב התרבותי שבו דרך פרספקטיבה של יצירה קולנועית.

 

 

​

המדריך המלא: כך תזהו פסטיבל קולנוע משמעותי

​

 

יש מבול של פסטיבלי קולנוע שם בחוץ. מדי שנה נערכים למעלה מ-10,000 פסטיבלים ברחבי העולם, וכגודל ההיצע – כך גם גודל הבלבול. איך אפשר לדעת איזה פסטיבל קולנוע נחשב לאירוע תרבות של ממש, עם מוניטין ויוקרה שהולכים לפניו – לעומת פסטיבל קולנוע חינני ככל שיהיה, אך בעל משמעות פחותה בעולם הקולנוע?

 

איך אנחנו יודעים שפסטיבל אחד חשוב יותר מפסטיבל אחר? ובכלל, מה עושה את ההבדל בין הפסטיבלים השונים? קל מאוד ללכת לאיבוד בין ערימות הפסטיבלים, אז בוא נעשה קצת סדר וננסה להבין איך לזהות את הפסטיבלים המשמעותיים בתחום.

אגב, ראוי לציין שישנן גם הרבה מאוד רשימות, קטלוגים, ותעדופים של פסטיבלים, ואין רשימה אחת מוחלטת – אבל בהחלט יש דרך מוסכמת כיצד לזהות פסטיבלים משמעותי, ובהתאם לניסיון שצברתי לאורך השנים שפעלתי בתוך עולם הפסטיבלים – ריכזתי כאן מעין מדריך שימושי.

 

​

אז מה בעצם משפיע על מעמדו של פסטיבל קולנוע?

 

1. התעשייה שמאחורי הפסטיבל

לכל פסטיבל קולנוע, מעבר לשטיח אדום, יש בעצם Backstage מאוד גדול של תעשייה. זה אומר שברקע של הפסטיבל יש עולם שלם: עולם של פגישות, של עסקים בתחום הקולנוע – בין אם זה קו-פרודוקציות ושיתופי פעולה כלכליים, עולם של מכירות והפצה, עולם תדמיתי שכולל ראיונות מקדימים ויחסי ציבור ענפים, עולם של פרוגמרים של פסטיבלים אחרים – או בקצרה: תעשייה.

ככל שיש תעשייה גדולה ומשפיעה יותר מאחורי פסטיבל הקולנוע – כך הפסטיבל משמעותי יותר. לדוגמה, פסטיבל קאן, פסטיבל ברלין, פסטיבל טורונטו בעלי פעילות תעשייה אדירה. לעומתם, פסטיבל לוקרנו, למשל, אמנם נחשב ליוקרתי – אבל אין לו שוק מאוד גדול ומשמעותי מאחוריו.

 

2. גודל הפסטיבל

היקף האירוע גם כן מהווה פרמטר משמעותי ביחס לחשיבותו של כל פסטיבל קולנוע. כלומר, כמה אולמות קולנוע מציגים בו, כמה תכנים מתקיימים כמו כיתות אמן, ראיונות, אירועי 'גאלה', ובכלל - איזה עומק יש לו, איזה בשר יש לו כאיוונט.

 

3. הותק של הפסטיבל

דרך נוספת לסנן את מבול הפסטיבלים היא באמצעות מספר השנים שהפסטיבל קיים: האם לפנינו פסטיבל קולנוע וותיק? למשל, פסטיבל ונציה (שהוא אחד הוותיקים ביותר) משמעותי ביותר בתחום גם בשל הוותק שלו. לעומתו, יכול להיות פסטיבל קולנוע כלשהו שהוקם לפני חמש שנים, למשל - ואולי יכול להתפאר בכך שהוא יוקרתי מאוד, אך הוא אינו קיים מספיק זמן כדי לצבור את המעמד שלו. מה גם שיכול להיות שפסטיבל כלשהו קם באיזו תנופה גדולה, אבל אחרי כמה שנים פשוט התפייד לו...

 

 

 

4. כמות הקהל של הפסטיבל

כשמדברים על גודל הפסטיבל וכמות הקהל שבו, כמובן שלא מדובר בפרמטר היחידי שקובע את מעמדו – אך אין ספק שבמידה ויש פסטיבל שמביא המון קהל, שההיבט המסחרי שלו בעל נפח משמעותי (כלומר כמות האנשים שבאים ופוקדים את הפסטיבל, צופים בסרטים ומדברים עליהם), זה משהו שיכול ליצור הייפ, שיש לו כח, ויכול למשוך הרבה קולנוענים והרבה שמות גדולים – ומכאן משפיעים על מעמדו של הפסטיבל.

 

5. חותמת איכות שמכירה בפסטיבל על ידי ארגון בינלאומי חשוב

כשאנחנו מדברים על הכרה מצד ארגון בינלאומי חשוב בעולמות פסטיבלי הקולנוע, אנחנו מדברים קודם כל על האוסקר האמריקאי. למשל בארצות הברית, האוסקר מסנן ובוחר מספר פסטיבלים שהוכשרו על ידו להיות, מה שנקרא, 'אוסקר קווליפייד'.

 

ולמה כדאי מאוד להשתתף בפסטיבל סרטים שזכה לתיוג היוקרתי "אוסקר קווליפייד"? מכיוון שזכייה בתחרות בפסטיבל סרטים שכזה – מכניסה את הסרט הזוכה לפול של הסרטים שמתוכם נבחרים המועמדים לאוסקר. לא רע, אה?

החותמת היוקרתית של "אוסקר קווליפייד" עוזרת לנו לסנן את הפסטיבלים השונים (שנבחנו על ידי אנשי האקדמיה כמי שעומדים בסטנדרט מספיק גבוה).

אותו עקרון רלוונטי גם לארצות אחרות. למשל, בקטגורית "הסרט הזר" באוסקר – האוסקר האמריקאי מסנן פסטיבלים שונים ממדינות שונות ומגדיר איזה פסטיבל קולנוע עומד בדרישות.

חותמת איכות שכזו יכולה גם להגיע מארגון אחר, כמו ה-באפט"א ((BAFTA, שזה בעצם האוסקר הבריטי. חותמת איכות נוספת, מגיעה מצד איגוד המפיקים הבינלאומי – ה-FIAPF, שגם לו יש קריטריונים משלו להכריע איזה פסטיבל קולנוע הוא חשוב, משמעותי ובעל השפעה מספיק כדי לקבל הכרה מצדם. אז כשאנו לומדים על פסטיבל חדש, כדאי לבדוק האם יש לו אסמכתא מאחד הארגונים הללו.

 

6. האורחים של הפסטיבל

מי השמות בפסטיבל - האורחים של הפסטיבל, היוצרים שמציגים את הסרטים שלהם. כמובן שבמידה ויש, מה לעשות, שמות גדולים יותר – במאיות ובמאים חזקים, מדוברים ומשפיעים - זה כמובן יכול להשפיע על המעמד של הפסטיבל ולרמז לנו שלפנינו פסטיבל קולנוע רלוונטי.

 

7. הביקוש לפסטיבל

הדבר האחרון זה בעצם עניין הביקוש – כלומר כמה נרשמים יש לפסטיבל. אם יש פסטיבל קולנוע שנרשמו אליו, לדוגמה, 100 אנשים – כנראה שהוא לא כזה יוקרתי וסביר להניח (לפחות סטטיסטית) שאיכות הסרטים תהיה נמוכה, מכיוון שאין בעצם היצע גדול לבחור מתוכו.

קחו לדוגמה את פסטיבל הסרטים סאנדנס, שלאחרונה מעל ל-10,000 יוצרים נרשמו רק בקטגוריה של סרטים קצרים. אפשר להניח שמתוך כמות כזו של סרטים, תצא איכות משמעותית. הביקוש גם נותן תחושה של יוקרתיות, של "הנבחרים של הנבחרים" – כך שזה בהחלט משפיע על מעמדו של הפסטיבל. יחד עם זאת כדאי לקחת בחשבון - ככל שהפסטיבל גדול יותר, יש יותר נרשמים ולכן הסיכוי להתקבל קטן יותר. כך למשל, בפסטיבל גדול (A LIST), הסיכויים הם באזור 1 ל-100, ובפסטיבלים קטנים יותר (C LIST) הסיכויים הם באזור 1 ל-10.

​